מבלי שנרגיש הוכיחה השבוע תקשורת הספורט המקומית את חטאה הגדול ביותר לראווה, החטא - ההתעסקות האינסופית בכל הקשור לדברים שמסביב לספורט. הסיבה לביצועו של החטא הינה שבהיעדר ספורט אמיתי בארץ ובשליטתו של אתר העoneתה על חובבי הספורט, נוצר כאן מנהג לגיטימי בו מסקרים את הכל פרט לתחרות עצמה.  

ראיות להאשמות הללו (כשדרך אגב במקרה זה האצבע מופנת לכל העוסקים בסיקור הספורט במדינה) נעוצות בעובדה שרק לפני חודשיים וחצי סוקר בהבלטה כל פיפס של מריה שארפובה שהגיעה ארצה יחד עם נבחרת רוסיה למפגש גביע פדרציה מול ישראל. יממה לפני פתיחת המפגש עם צ’כיה על הזכות להישאר עוד שנה בבית העליון יש להזכיר, והפיפס היחידי שקיבלנו עד כה לקראת המפגש הינו זה שמבשר על קיומו כמעט בהתנצלות. איך יכול להיות שמה שמכרו לנו לפני חודשיים וקצת כדבר הכי לוהט בשוק הפך למנה הכי פושרת בתפריט של לוח השידורים של עריץ הספורט ונלחש בלבד בתקשורת הספורט הישראלית? ובכן התשובה לכך ברורה: מריה שארפובה, זו שכולם רצו תמונת פפרצ’י שלה למזכרת אינה צ’כית. בישראל של 2008, אם אין לך פנים יפות אינך כוכב, כך חולפת תהילת העולם לה זכו שחר פאר וציפי אובזילר לפני מספר חודשים, בעצם גם אז לפי התקשורת, הן היו השתיים הללו שעמדו ליד שארפובה לזמן קצר.

שקט מכביסטי

ביום שני האחרון יצא ניקולה וויצ’יץ’ לעיתונאים בסיום משחק ההפסד של מכבי ת”א בחולון וטען כי הוא אינו מבין מדוע לא שותף ולו לדקה אחת במשחק. הטענה של צביקה שרף הייתה כי קצב המשחק לא התאים לסנטר הצהוב, טענה אותה וויצ’יץ’ ביטל בהנף יד. כך נפלה לידי העיתונאים פצצה מתקתק רגע לפני הפנייל פור האירופי, אך איש מהם לא עשה מזה עניין או סיפור. ככה זה שרוב העיתונאים הם חברים ומקורבים של… ככה זה שמושא הסיקור דיינו מכבי ת”א מייצג את המדינה לשיטתם של עיתונאי החצר שמפחדים לעורר סערה מוצדקת אצל האלופה (סערה שלהזכירכם משב הרוח הראשון שלה הגיע מפיו של וויצ’יץ’) רגע לפני המשימה החשובה במדריד. לו היה מדובר בשחקן של הפועל ירושלים, גליל עליון או בני השרון כותרות העיתונים היו דנות בנושא ימים על גבי ימים, אך לא אצל מקורבי המלוכה בממלכת מכבי. היחיד שכן יצא צדיק היה ערן סלע שבטור לאתר הריכולים והמסיבות טוען כי צביקה שרף מראה לקרואטי את הדרך החוצה.

הטוב והרע בוואלה

וואלה הוא אחד מפורטלי הספורט האהובים עליי. אולי זו העובדה שהוא נשען ברובו על כתבות ממוסף הספורט של הארץ שלדעתי הוא הטוב ביותר במדינה, אך גם בלעדיו החבר’ה מוואלה מצליחים לא פעם להתעלות מעל כולם ומציגים אתר ספורט מלא בשפע ומקצוענות. לאור הדברים הללו נדהמתי אמש לגלות כי דווקא באתר הזה לא כתבו ולו מילה אחת על המשחק השני בסדרת גמר בכדורסל הנשים. הפתעתי גדלה בשל העובדה שרק לפני יומיים פרסמו שם כתבת צבע משמימה ככל שתהייה עם שי דורון. עורכי וואלה היקרים - לאן נעלם הסיקור מרמלה אמש?

מצד שני כפי שכתבתי יש בוואלה לא מעט פנינים, שניים מהם מוגשים אליכם כאן עם לינקים לקראת סוף השבוע הבא עלינו לטובה. מומלץ ביותר לקרוא את כתבתו המעניינת של טדי פסברג על קבוצת הנשים של בני סכנין ועל מאבקן של נשות המגזר להיכנס למגרש הכדורגל בכלל.  כתבתו של אורי בלאו על אלעד שמואל הופיע אמנם גם ב”הארץ” אך שווה קריאה לכל מי שפספס.

יחסי מסקר מסוקר בחיפה

הנה משימה לכל קוראי הבלוג בחיפה, שימו לב כי בשבועות הקרובים עלולה לצוץ פתאום כתבה מפרגנת ביותר לאחד בשם אברהם גרנט במדור הספורט של זמן מעריב. לא אינני נביא, אך זוהי רק התוצאה של שהותו של איציק אהרונוביץ’ במשחק הליגת הקרוב של צ’לסי מול מנצ’סטר יונייטד בשבת הקרובה. אהרונוביץ’ אשר הוזמן למשחק על ידי ידידו משכבר הימים אברהם גרנט, ישהה במלון בו מתאכסנת צ’לסי ויקיבל כרטיס למשחק חינם אין כסף. כל זה לא יכול שלא להתקבל ללא שום תמורה. אין מה לומר, אפילו במרחק אלפי קילומטרים מהכרמל, אברהם משאיר את העיתונאים צמודים אליו.  

לבלוג של תמיס

• טיפים והמלצות ווינר
  
• ראיונות אישיים
  
• לוח שידורי משחקים באינטרנט
  
• בלוג ביקורת התקשורת
  
• הבלוג של אורי שלף
  
• ליגות נמוכות
  
• ליגות נוער ונערים